העולם המודרני יצר מציאות של חוסר זמן וצורך במציאת קיצורי דרך בעבודות הבית, הבישול והכנת המזון. תעשיית המזון נרתמה למילוי הצורך ויצרה אלפי מוצרי מזון שלא היו קיימים לפני כמאה שנה. כמה קל לפתוח אריזה לחמם 3 דקות במיקרו ויש ארוחה. למרבה הצער על יתרונות אלו אנו משלמים בבריאותנו. מוצרי המזון המתועשים צריכים להראות טוב על מנת למשוך את תשומת לבנו, להתחרות בשפע המוצרים המתחרים על המדף, וגם לשמור על אורך חיים ארוך ככל האפשר. איך משיגים זאת? בעזרת צבעי מאכל מפתים, חומרי טעם המסתירים רכיבים פחות איכותיים, וחומרים משמרים שיעניקו למוצר חיי מדף ארוכים.
רשימת הרכיבים
החוק מחייב את היצרנים לפרסם את רשימת הרכיבים על כל אריזת מזון. אך רשימת הרכיבים מוצגת באותיות זעירות בצדה האחורי של האריזה, ולא במקרה. זו רשימה שהיצרן מעדיף שלא נראה, ואנו הצרכנים לרוב לא מסתכלים. אין ברירה אלא לצאת מהאדישות ולהתחיל לדאוג לבריאותנו. הרי לא תסכימו להאכיל את ילדיכם בצבעי מאכל מסרטנים, בחומרי טעם וריח הגורמים להפרעות קשב, היפראקטיביות, ופגיעה ביכולת השכלית. לא תרצו לגרום לעצמכם עליה בלחץ הדם על ידי אכילת כמויות מטורפות של מלח, או להעלות את רמת הסוכר בדמכם על ידי אכילה של כמויות סוכר מוגזמות. אז אין ברירה אלא להצטייד במשקפיים או בזכוכית מגדלת ולבדוק כל מוצר לפני שהוא נכנס אליכם הביתה, לקרוא את רשימת הרכיבים ולא רק את מספר הקלוריות. ואם מופיעים ברשימה רכיבים בלתי מזוהים, כמו למשל הרכיבים המסומנים באות E, אלה בדיוק הרכיבים שאיננו זקוקים להם.
הסוכר הנסתר
לפני כשנה התפרסמה במוסף ממון של ידיעות אחרונות כתבת תחקיר על הסוכר המסתתר במזון שאנו קונים, גם במוצרים שכלל אינם אמורים להכיל סוכר. הידעתם שעם אכילת שלושה מלפפונים חמוצים אתם אוכלים גם שתי כפיות סוכר? בפחית "רד בול" למשל מסתתרות חמש וחצי כפיות סוכר. כנ"ל ב-100 גרם קטשופ; ב-100 גרם רוטב סויה מסתתרות עשר כפיות סוכר! כמויות מיותרות של סוכר קיימות בכל הרטבים, במיונז, בנקניקיות, באבקות תיבול, באבקות מרק, קורנפלקס, ממרחים, סלטים מוכנים, צ'יפס, שניצלים מוכנים ובמוצרים רבים נוספים. שלא לדבר על משקאות קלים ומוצרים מתוקים שמטבעם הם עתירי סוכר. באחרונה יזם שר הבריאות סימון מיוחד על מוצרים המכילים כמויות מוגזמות של סוכר ומלח, ובקרוב נראה את תחילתה של המהפכה.
מים בטעמים
בשנים האחרונות הגיעו למדפים בקבוקי מים בטעמים. בכל בקבוק כזה מסתתרים חומרי טעם מלאכותיים והרבה סוכר. אז למה לכם? אם כבר שותים מים, אז מים נקיים.
עודפי מלח
כל הנאמר לעיל על הסוכר נכון גם לגבי מלח. מוצרי המזון המתועשים הם עתירי מלח. זה כולל גבינות, שניצלים מוכנים, אבקות מרק, לחמים ומאפים וכל מוצר מזון מוכן.
שימו לב לסדר הרכיבים
הרכיבים ברשימה נרשמים בסדר יורד. הרכיב הראשון הוא הרכיב השולט בכמותו. אם הסוכר מופיע בראש הרשימה, המשמעות היא שרוב המוצר מורכב מסוכר.
בעולם
ממשלות בעולם מנסות להילחם במגפת יתר לחץ הדם והסוכרת בקרב תושביהן, שהופכת לעול כלכלי על מערכות הבריאות. ממשלת ארגנטינה למשל חוקקה חוק המחייב הורדת המלחיות משולחנות המסעדות. אפשר להגדיר זאת כצעד קטן מידי ולא משמעותי, אך זו תחילתה של מודעות.
חומרים משמרים וצבעי מאכל
בשנים האחרונות גוברת המודעות לנזקים הנגרמים מחומרים משמרים, חומרי טעם, מייצבים וצבעי מאכל. חלקם מסרטנים, אחדים מהם גורמים לכאבי ראש, לנזקים בעור, להפרעות עיכול, התקפי אסתמה, היפראקטיביות, הפרעות קשב, אלימות, ותופעות נוספות שאפשר למנוע על ידי הוצאת החומרים המזיקים מהתפריט.
חלק מהרכיבים הנ"ל אסורים לשימוש בארצות שונות, אך אצלנו מחוסר מודעות, הרכיבים המזיקים עדיין מרעילים אותנו ומסומנים באותיות תמימות כמו E102 למשל שהוא צבע מאכל צהוב וכתום (טרטרזין) שעלול להחמיר היפראקטיביות בילדים, ולגרום להתקפי אסתמה אצל אסמתיים; E210, E211 הם חומרים משמרים הגורמים לכאבי ראש, להפרעות עיכול ואף לסרטן. כדאי להכיר את אינדקס צבעי מאכל וחומרים משמרים מתוך הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" מאת ד"ר ראובן ברק וענת צחור, להדפיס ולתלות במטבח ולבדוק מה נכנס אליכם הביתה.
מונוסודיום גלוטמט
עד לפני מספר שנים הכילו רוב אבקות המרק והתיבול והפסטות היבשות – מונוסודיום גלוטמט, חומר תעשייתי מחזק טעמים, הגורם לחוסר שקט, למיגרנות ולהפרעות עיכול. לאחר אינסוף כתבות שנכתבו על הנושא, כיום כבר אפשר להשיג אבקות מרק "ללא מונוסדיום גלוטמט" וכמובן שעדיף לבחור בהן. לעתים מסתתר המונוסודיום גלוטמט ברשימת הרכיבים בשם MSG או כ"מחזק טעם 621".
גם במוצרים טבעיים
בעיית החומרים המשמרים, חומרי טעם וצבעי מאכל קיימת לעתים גם במוצרים המגדירים עצמם כ"טבעיים" או "בריאים". לכן יש לבדוק את רשימת הרכיבים בכל מוצר ולא להתרשם מכותרות מפתות.
מה עושים?
אני שומעת לעתים מחברים: "אין מה לעשות, אי אפשר להפסיק לאכול". אך זו טעות. לא חייבים לקנות מוצרי מזון מתועשים ומעובדים. אפשר להכין בבית מרקים, שניצלים, קציצות ורטבים ולהקפיא במנות יומיות, או לקנות תבשילים ביתיים והיום זה אפשרי. בבית לא יעלה בדעתכם להשתמש בחומרים משמרים, צבעי מאכל ותוספי טעם. ודאי שלא תוסיפו סוכר לשניצלים ולצ'יפס.
חרם צרכנים
בשנים האחרונות למדנו להכיר את כוחו של הצרכן בהורדת מחירי מוצרים. הגיע הזמן להשתמש בכוח זה למען בריאותנו. ירידה בקניות של מוצרים עם רכיבים מזיקים, תגרום ליצרני המזון להפסיק להשתמש בהם. כיום ניתן להחליף צבעי מאכל כימיים בצבעי מאכל טבעיים וקיימות טכנולוגיות שימור מתקדמות בלתי מזיקות במקום שימוש בחומרים כימיים רעילים.