העובדה שצחוק משפר את מצב הרוח ואת ההרגשה הכללית אינה חדשה. לאחר השתתפות בסדנת 'יוגה צחוק' וגיליתי שזו לא רק הרגשה. הצחוק באמת משפיע על הבריאות ועל כך נכתבו ספרים, מאמרים, ומחקרים מדעיים.
מחקרים על צחוק
ב-1928 פרסם ד"ר ג'יימס וולש, רופא אמריקאי, את הספר "צחוק ובריאות" בעקבות תגליתו כי צחוק מפחית כאבים לאחר ניתוחים.
ב-1979 פרסם נורמן קסינס, עיתונאי אמריקאי את הספר "האנטומיה של המחלות" בו תיאר את החלמתו ממחלת מפרקים אוטואימונית, בעזרת תוספי ויטמין C וצחוק. מניסיונו עשר דקות של צחוק מנטרלים כאבים למשך שעתיים. בעקבות זאת החל לצפות בסרטים מצחיקים והבריא. מאמר על סיפור החלמתו של קסינס התפרסם בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine
בשנות ה-80 חקר פרופסור לי ברק (Lee Berk) מאוניברסיטת לומה לינדה בארה"ב את השפעות הצחוק, ומצא כי רמת הקורטיזול בדם יורדת לאחר צחוק. קורטיזול הוא הורמון הסטרס, המופרש על ידי בלוטת יותרת הכליה במצבי לחץ. בניסויים נוספים מצא פרופסור ברק כי גם צפייה בסרט מצחיק משפרת את הרכב הדם.
ד"ר קטריה
ב-1995 לאחר שנחשף למחקרים על יתרונותיו הבריאותיים של הצחוק, פיתח ד"ר מדאן קטריה מהודו, את שיטת היוגה צחוק, וארגן קבוצת צחוק שנפגשה מידי בוקר בפארק ציבורי בבומבי. זה החל עם בדיחות, אך מהר מאוד נגמרו הבדיחות הקבוצה התפזרה. ד"ר קטריה הבין שגם צחוק מאולץ ללא סיבה, משפיע באופן חיובי על הבריאות וצחוק מאולץ הופך מהר מאד לצחוק אמיתי. לפי שיטתו יש לתרגל צחוק במשך 30 דקות מידי בוקר.
בתשאול שערך ד"ר קטריה, בקרב 516 משתתפים קבועים במועדוני צחוק אשר סבלו ממחלה אחת לפחות, דיווחו 84 אחוז מהם על שיפור בעקבות השתתפותם בתרגול צחוק. 44 אחוז מהם דיווחו על הפחתה בכמות התרופות. 72 אחוז מהם שיפרו יחסים בעבודה, 86 אחוז העידו כי ביטחונם העצמי גדל, 67 אחוז מהמשתתפים דיווחו על שיפור בריכוז. ו-99.6 מהם הביעו רצון להמשיך במפגשי הצחוק. בתשאול בקבוצה אחרת העידו המשתתפים על שיפור באיכות השינה, וחולי סוכרת ולחץ דם העידו על שיפור במצבם.
ב-2006 פורסמו תוצאות של מחקר שנערך בבית החולים "לב השרון" בנתניה, אשר חקר את השפעת הצחוק על חולי סכיזופרניה. במחקר השתתפו 29 חולים מהמחלקה הפתוחה. בפני מחציתם הוצגו במשך שלושה חודשים סרטים מצחיקים, וחברי קבוצת הביקורת ראו סרטים אחרים. מהשאלונים שמולאו לפני המחקר ואחריו, עולה כי בקבוצה שצפתה בסרטי קומדיות נמצאה ירידה בתסמיני המחלה, בפרמטרים של כעס, חרדה, דיכאון, ונרשם שיפור בכישורים חברתיים. אצל חברי קבוצת הביקורת לא נרשם כל שינוי.
ב-2007 פורסם מאמר על השפעת הצחוק על הערכה עצמית, שערכו פסיכולוגים מבית החולים האוניברסיטאי של ויסקונסין בארה"ב. בסיכום המחקר כתבו החוקרים כי נרשמה עליה משמעותית בתחומים של אופטימיות, שליטה עצמית, תחושות חיוביות והזדהות חברתית.
ב-2008 הציג ד"ר קטריה תוצאות מחקר שערך בקרב 200 עובדי היי טק, בכנס של האגודה האמריקאית ללחץ דם. מהתוצאות עולה כי לאחר השתתפות בשבע הפעלות צחוק בנות חצי שעה, במשך שלושה שבועות, ירד לחץ הדם אצל המשתתפים בממוצע מ-128/82 ל-121/79. בקבוצת הביקורת לחץ הדם לא השתנה. כמו כן נמצאה ירידה ברמת הקורטיזול אצל מתרגלי הצחוק.
מועדוני צחוק
ברחבי העולם פועלים כיום אלפי מועדוני צחוק. בישראל פועלות כ-70 קבוצות ומתקיימים קורסים להכשרת מנחים. כל מורה מתחייב להפעיל לפחות קבוצה אחת בחינם למען הקהילה. קבוצות צחוק פועלות ברחבי הארץ ולמי שאין כסף – גם בחינם. אפשר להזמין סדנת צחוק הביתה או לאירוע חברתי.
מועדוני צחוק בישראל
שיטת היוגה צחוק הגיעה לישראל רשמית בשנת 2004. ד"ר אוטה לימנט, רופאה אשר בעקבות מחלה התפנתה ללמוד שיטות ריפוי אלטרנטיביות, והתוודעה לשיטה כבר בשנת 2002 בגרמניה. אלכס סטרניק למד יוגה צחוק בהודו ב-2003. כאשר חזר לארץ חבר לד"ר לימנט ושניהם הביאו את ד"ר קטריה לביקור בישראל בדצמבר 2004. במהלך ביקורו של ד"ר קטריה הוכשרו 60 מנחי יוגה צחוק. בעקבות הביקור שזכה לחשיפה תקשורתית ולהתעניינות רבה נפתחו שני מועדוני הצחוק הראשונים, וארבעה מנחים נסעו במאי 2005 לשוויץ והוסמכו כמורים בכירים בשיטה מטעם בית הספר הבינלאומי ליוגה צחוק.
למי אסור?
למרות האמור לעיל יש אנשים שהשיטה אינה מומלצת עבורם, למשל: נשים בשליש הראשון של ההיריון, במצבים של צניחת רחם, צניחת שלפוחית השתן, טחורים מדממים, לחץ דם גבוה, שבר (הרניה), מחלות לב, גלאוקומה (לחץ תוך עיני), אסטמה, אפילפסיה, והפרעות פסיכיאטריות, וכן בתקופת החלמה לאחר ניתוחים בחלל הבטן.